יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

איך מבצעים רצף זכויות ?

ברשומה הקודמת תארתי למעשה את השלב הכמעט אחרון לקראת הפרישה מהוראה.
בלוג זה נקרא :" כל רגע מחדש " וכשמו כן הוא, כל רגע נחווה על ידי בשלמותו כחוויה בפני עצמה ולכן תארתי את סדנת הפרישה משום שעדיין הייתי בתוך תוכה של החוויה.
כעת אני חוזרת לתאר את שלבי הפרישה לפי סדרם – כפי שאני למדתי בהתנסות האישית שלי ושל חברים.
לאחר שביצענו שלבים מקדימים לאיסוף מידע:
1.    דף מידע מביטוח לאומי ובו פירוט כל המקומות בהם הועסקנו.
2.    מצאנו וסידרנו את תלושי השכר.
הגיע הזמן לבצע רצף זכויות.
אם עברנו בשנות ההוראה ממעביד למעביד , למשל: לימדנו כמה שנים במשרד החינוך, יסודי או חט"ב ועברנו ללמד בתיכון (השכר מהבעלות=רשות מקומית, מועצה אזורית וכו') אזי יש לבצע רצף זכויות.
משמעות ביצוע הרצף בכמה תחומים:
1.צבירת ימי מחלה לא מנוצלים.
2. אישור על ותק .
3. אישור על היקף המשרה.
חשוב לציין! ניתן לבצע פעולה זו רק עד למועד הפרישה , אחרת זה אבוד.
ואיך?
קודם כל  "לוקחים אויר" כי אנחנו עכשיו מול הבירוקרטיה במיטבה.
ואח"כ יוצאים למשימה.
לא מתקשרים טלפונית למשרד, לא שולחים פקס ולא שולחים מייל כי זה "לכתוב על הקרח" .
מה כן עושים:
ü    מכינים העתקים מתלושי השכר (אוגוסט בלבד בחוסר ברירה).
ü    כל מכתב ומסמך שיש בידנו המורה על עבודה במוסדות הקודמים.
ü    מצטיידים בכריכים, בקבוק מים, ספר לקריאה והרבה סבלנות.
ü    נוסעים ברכבת (במקרה שלי לתחנת השלום בת"א).
ü    מחפשים את משרדי משרד החינוך ומגיעים אל הפקידה הממונה.
ü    מתיישבים ומבקשים באסרטיביות לבצע רצף זכויות לקראת פרישה.

וכל זאת למה כך ולא בדרך דיגיטלית וטכנולוגית פשוטה?!
להלן תיאור הסיפור שלי:
1.    חיפשתי ומצאתי באתר משרד החינוך את מייל הרפרנטית שלי (מחוז וכו').
2.    סרקתי תלושי שכר, כתבתי מכתב מסביר ושלחתי במייל.
3.    חיכיתי, חיכיתי וחיכיתי, לאחר כחודש ניסיתי להתקשר למספר הטלפון שמופיע באתר הנ"ל ואין תשובה בימים שונים ושעות שונות.
4.    התקשרתי למרכזיה והפנו אותי לסגנית/פקידה/מסייעת/... וענתה לי בחורה נחמדה איתה סיכמתי שאשלח אליה במייל את כל הכבודה והיא תעביר לטיפול. שמחתי הייתה מוקדמת מידי.
5.    המתנתי כשבועיים והתקשרתי שוב אל הסגנית/סייעת/... והפעם נאמר לי שאיכות המסמכים ששלחתי לא טובה ולכן האחראי על מחלקת החשבונות יישב ויחליט אם ומה אפשר לעשות.
מה עושים? מה עושים?
ניזכרתי בעצת אימי (השייכת לדור האנלוגי ) שאמרה שהכי טוב ועדיף לנסוע לשם בעצמי.
כך עשיתי.

הפלא ופלא...כי:
ü    מצאתי את כל הפקידים שאינם עונים לטלפונים והפעם גם ברור היה לי מדוע. זה מפריע להם לעבוד (והמבין יבין).
ü    הופניתי למחלקת החשבונות וכהרף עין קיבלתי אישור שאיכות המסמכים טובה ועונה על הנדרש ו:"הרי לך האישור..ועכשיו גשי ל-X  והיא תמלא עבורך את מסמכי הרצף...".
ü    המסמכים מולאו ונשלחו- כעבור מספר חודשים אכן קיבלתי את האישור לכך שבוצע עבורי רצף זכויות.
אז מה היה לנו?


גם בעידן הדיגיטלי לעיתים צריך להתנהל בצורה אנלוגית.
לא לנסות להתקשר לטלפון המשרדי.
עוזרות/סייעות/... גם אם הן נחמדות –לא תמיד יעילות לעניננו.
  והכי חשוב  לא להתייאש ולא לוותר.

קצת תוספות להעשרה והעמקה:
באתר "פרישה" מוסבר היטב המונח.

ובפעם הבאה:
טפסי פרישה: איזה, מתי, איפה ועוד.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה